תהיו מי שאתם
במהלך טיול הבוקר עם הכלבה שלי לואה, נעצרנו מול פרסומת חדשה שפקדה על הקוראים “תהיו מי שאתם”. לואה קיבלה בשלווה את העצה, ועשתה את הצרכים שלה. בזמן הזה בהיתי בפרסומת, שדיברה אלי בלשון רבים, וגם ניסתה להראות לי מי אני צריך להיות – צעיר, עם המון ג’ל בשיער, עם שיניים מולבנות, וחיוך פעור.
הפרסומת הזו הזכירה לי סלוגן של רשת אופנה מחו”ל שמדי פעם יצא לי לשוטט בסניפים שלה, ולאורך הקניות מצהירה “we are as you are”. כלומר, הם כנראה כבר עברו לשלב הבא, כשהם אומרים לנו שלמעשה כולנו אותו הדבר.
אומרים לנו להיות מי שאנחנו, אבל גם אומרים לנו מיד מה עלינו להיות. הבעיה היא שגם כשאנחנו לא באמת מאמינים לפרסומות, משהו מהפרסומת נדבק בנו.
כולנו יודעים שהפרסומת מציגה לנו אידיאל של יופי שקרי, אבל מה שנדבק בנו, זה משהו סמוי יותר: האידיאל של האושר שהיא מציגה.
המדינה יכולה לחוקק חוקים נגד שימוש בפוטושופ, אבל היא לא יכולה לחוקק חוקים נגד מכירת פנטזיות.
**הפרעת אושר** לא שונה במהותה מהפרעת אכילה, אנחנו משווים את החיים שלנו למציאות שקרית שמסווה את עצמה כמציאות אמיתית.
מדד האושר שתעשיית הקולנוע והפרסום מייצרות, גורם לנו להיות בדכאון משום שקנה המידה שלהם מבוסס על פנטזיה. וכאשר אנחנו שוכחים שמדד האושר של עולם הפרסומת מבוסס על פנטזיה, ההשוואה גוררת אותנו לקראת הקצה הבלתי מאושר של הספקטרום.
וכאן אני מזמין אתכם לחשוב לרגע על מדד האושר שלכם, ולבדוק האם הוא סובל מהפרעות מיותרות..