שלוש מלכודות מחשבתיות שמונעות השגת מטרות והדרך להתגבר עליהן

מה עושים כשאנחנו יודעים מה המטרה שלנו , ויש לנו מוטיבציה להשיג אותה, אבל צורת החשיבה שלנו מובילה אותנו לפעולה שמרחיקה אותנו מההצלחה? בסרטון נדבר על שלוש מלכודות מחשבתיות שמונעות מאיתנו להשיג את המטרות שלנו, ועל הדרך להתגבר עליהן.

המכשולים המחשבתיים שנדבר עליהם הם:
1. הגדרת זמן לא הגיונית לפיתוח אישי ועסקי, והבנה איך להתמודד עם זה.
2. דחיינות – בדיקה האם אנחנו דחיינים (האם אנחנו דוחים פעולות שאנחנו כן רוצים בהן) והתמודדות עם הדחיינות.
3. האגו – שינוי האופן שאנחנו מבינים את האגו.

רק כאשר אנחנו ערים למלכודות המחשבתיות ופועלים באופן אקטיבי לשנותן אנחנו מתחילים לייצר את המציאות של החיים שלנו מחדש. האימון האישי שלנו הוא לבנות את המחשבות כך שבמקום שהן יחלישו אותנו מבפנים, הן יעניקו לנו ביטחון עצמי לדחוף את עצמנו קדימה לעבר השגת המטרות שלנו!

>

הטקסט המלא של הסרטון:
בסרטון נדבר על שלוש מלכודות מחשבתיות שמונעות מאיתנו להשיג את המטרות שלנו ועל הדרך להתגבר עליהן. אנחנו הולכים לדבר על מצב שבו אנחנו כן יודעים מה המטרה שלנו ושכן יש לנו רצון להצליח להשיג אותה, אבל צורת החשיבה שלנו מובילה אותנו לפעולה שמרחיקה אותנו מההצלחה.אז נתחיל!

מלכודת מספר אחת –ציפייה לא ראלית לגבי הזמן שיקח לנו להשיג את המטרה. כלומר, ציפייה שאנחנו הולכים להשיג את המטרה באופן מהיר במיוחד. לדוגמה, אנחנו מתחילים דיאטה ואנחנו אומרים תוך חודש אני מוריד את הכל, תוך חודש אני נכנס לכושר, בתוך יומיים אני אשלים את כל החומר של שנת הלימודים. אנחנו מגיעים עם ציפייה לכבוש את האבראסט בלילה אחד. יש לנו נטייה להאמין שאנחנו יכולים לבצע שינוי עצום תוך זמן קצר.

אבל ברגע שאנחנו מקציבים לעצמנו זמן פעולה לא ראלי להשיג את המטרה, אנחנו מכשילים את עצמנו מראש, כי אנחנו לא נותנים לעצמנו את הזמן האמיתי שהפעולה דורשת. מכיוון שאנחנו לא מצליחים להשיג את המטרה בזמן המתוכנן אנחנו מתחילים להאשים את עצמנו שאנחנו לא מספיק טובים. אנחנו מציבים קריטריון קיצוני להצלחה ואנחנו מציבים אותו ביחס למספר סיפורי הצלחה קיצונים ואפילו דמיוניים. כשאנחנו רוצים להצליח יש לנו נטייה להשוות את התהליך שעלינו לעבור למספר מצומצם של סיפורי הצלחה לא מיצגים והופכים אותם להיות המודל שלנו. לדוגמא, בעסקים, הצלחה המהירה של פייסבוק לא יכולה להיות המדד שלי להצלחה, כי ההצלחה שלה היא קיצונית ביחס לכל סטנדרט של עשייה.

פעולה נכונה לא תניח את סיכוי ההצלחה שלה על המזל שהיה לפייסבוק או לחברה או אדם אחר, אלא היא מניחה את ההצלחה שלה על פעולה מתמשכת ורציפה שיש בה קצב התקדמות הגיוני. אנחנו לא מפתחים את היכולת לרוץ מרתון בחודש אחד, ואנחנו לא לומדים שפה חדשה בשבוע אחד. אבל ברגע שאנחנו בוחרים כן להתחייב לתהליך שיטתי אנחנו נתקדם כל הזמן להשגת המטרה. מה שאנחנו אומרים הוא את הדבר הבא: אנחנו חייבים להפנים שלוקח זמן להשיג מטרות, שהתקדמות הגיונית זה לא הפחתה של ההשגיות שלנו, אלא זו הפעולה שמאפשרת לנו להשיג את הרצונות שלנו.כך אנחנו מרוויחים שני דברים:

הדבר הראשון הוא שאנחנו לא נתיש את עצמנו מנטלית ונאשים את עצמנו בחוסר מסוגלות כי כל הזמן אנחנו נושפים לעצמנו בעורף. אנחנו לא נביא את עצמנו לקריסה של המערכת הנפשית, שקורסת לא מהעשייה עצמה, אלה מהמתח האינסופי לעמוד כל הזמן בזמנים שהם אינם הגיונים מראש. הדבר השני שאנחנו מרוויחים הוא שאנחנו יכולים להתחייב לתהליכים עמוקים ונכונים שבונים דבר אמיתי. אז זו היתה מלכודת מספר אחת.

מלכודת מספר שתיים שמונעת מאיתנו להשיג את המטרות שלנו היא בדיוק הצד השני של המטבע. הצד הראשון של המטבע הוא שאני מציב יעד להשגת המטרה תוך תקופה לא ראלית של זמן. הצד השני של המטבע הוא: דחיינות.

מחשבה דחיינית אומרת שעכשיו אין לי זמן לעשות את מה שאני רוצה לעשות, וכשיגיע הזמן הנכון אפעל. דחיינות אומרת שיש דברים יותר חשובים או דחופים ממה שאני באמת רוצה לעשות בחיים. ויש לנו דרך מאוד פשוטה לבדוק דחיינות, לבדוק האם באמת אין לנו בררה ואנחנו חייבים לדחות ולעכב את הדברים שבאמת חשובים לנו. הדרך היא למדוד שלושה דברים במשך שבוע: אחת! כמה זמן אתם צופים בטלוויזיה? שתיים! כמה זמן אתם מבלים מול מדיה חברתית?–ולא לצרכי עבודה ומחקר, שלוש! כמה זמן אתם מבלים עם החברים?. תבדקו גם אם בזמן האחרון ובאופן פתאומי התחלתם להאריך את השהות עם החברים או עם שורפי הזמן שציינתי. תעשו חישוב של מספר השעות האלה ואז תדעו את התשובה.
הרעיון הוא – לא שתפסיקו לצפות בטלוויזיה ושתמנעו מעצכם פנאי, הרעיון הוא לבדוק כמה שעות מהפנאי שלנו אנחנו יכולים לצמצמם כדי שנוכל לפעול למען השגת המטרות שלנו. וכדי שמנגנונים של דחייה לא יכנסו למדידה שלכם, אל תקחו שבוע אחד שבאמת היה קיצוני ואל תתלו בו את החישובים לעתיד הקרוב שלכם, תקחו שבוע ממוצע. כבר בחישוב של הזמן אתם תדעו בתוך תוככם אם אתם באמת לא יכולים להשקיע זמן במטרה שלכם או שאתם עוסקים בדחיינות.!!תתפלאו לגלות כמה שעות יכולות להתפנות לכם!!
עכשיו, תזכרו את הדבר הבא: הזמן המתאים אף פעם לא יהיה קיים, תמיד יצוצו לנו הפתעות, תמיד יהיו לנו חובות, פעם יצוף לנו מצב רוח שלילי, פעם נהיה חייבים להגיש דוח בעבודה או מטלה בלימודים או שזו תהיהתקופה של חגים, הזמן המתאים אף פעם לא באמת קיים. ברגע שאנחנו בוחרים בדחיינות, הדחיינות שבנו כבר תמצא את הסיבה להמשיך ולדחות את הפעולה. לכן תבדקו האם הרגע המתאים הולך להיות בחודש או בחודשיים הבאים זמין לכם, תבדקו האם אתם באמת נמצאים עכשיו במסגרת שלא מאפשרת לכם פעולה. ואם אתם לא יכולים לסמן נקודה שבה הרגע המתאים כן יגיע אתם עוסקים די בוודאות בדחיינות. כאן השאלה היא: האם אנחנו נתעקש לייצר בכוח את הזמן הדרוש? האם אנחנו נגיד לעצמנו: שעכשיו זה הזמן הנכון. והזמן הזה נמצא במקומות שבהם אנחנו מזהים זמן מת ואנחנו הופכים אותו להיות זמן שמוקדש לחיים.

אנחנו יודעים שיש סיבות רבות לדחיינות כמו החשש שלנו להיכשל, פחדים חברתיים, חוסר אמונה בעצמנו, פחד לצאת מאזור הנוחות ועוד. העניין הוא שאתם לא יכולים לשקר לעצמכם, אם הפחד הוא זה שיקבע עבורכם אתם לעולם תהיו נשלטים על ידו. במקרה כזה תציבו בפניכם את הדרישה מעצמכם: לפעול על מנת להשתנות. אתם יכולים למצוא במקרה הזה סרטונים בערוץ שלי ביוטיוב שנוגעים לחיזוק של אמונה עצמית והתגברות על מכשולים. וזו היתה מלכודת מספר שתיים.
מלכודת מספר שלוש שמונעת מאיתנו הצלחה – דיברנו על שני הצדדים של המטבע, מספר שלוש היא היד שמחזיקה את המטבע, היא האגרוף הקפוץ שגורם לנו להתקשות ולזהות איום בדברים שיכולים לקדם אותנו אל עבר ההצלחה. אמרנו שצד אחד של המטבע זה הצבת יעדי זמן להצלחה לא הגיוניים, ושהצד השני של המטבע זו דחייה לעתיד של כל פעולה. ומה שגורם לנו לפעול באופן הזה הוא האגו שלנו. אגו זה שיריון שאנחנו לובשים. אבל כל התפתחות עצמית יכולה להתרחש רק כשאנחנו שמים את האגו בצד.
אגו זה קיר הגנה מפני המציאות, מפני דברים שאנחנו לא יודעים, או יכולות שעדיין לא פיתחנו, ואנחנו חוששים שלא נהיה מוכנים להתמודד עם זה ואז אנחנו מתאבנים באופן שזורק אותנו החוצה מהחיים. אגו זה המקום שבו אני אומר לעצמי שאני הולך לעשות משהו חדש, אבל אני מגיע מעמדה של מי שכבר יודע את הכל, של מי שיכול ללמד את כולם ושלא צריך ללמוד מאף אחד. אגו זה המקום שבו אנחנו לא מוכנים להיות גמישים, כי אנחנו מזהים בטעות את הגמישות כחולשה. עכשיו, חשוב לשים לב: להיות גמיש זה לא להסכים לכל מה שמישהו אומר או מבקש מאיתנו, להיות גמיש זו היכולת ללמוד ולפתח יכולות חדשות שעדיין אין לנו אותן. זה היכולת להקשיב לאחרים, לדעת לסנן מתי נאמר לנו משהו לא חשוב, ומתי שמענו דברים חשובים שיכולים לקדם אותנו. כאשר אנחנו לא מוכנים ללמוד אנחנו למעשה כל הזמן נשארים עם אותן יכולות.
כשאנחנו פועלים מתוך האגו, אנחנו יוצאים מתוך נקודת ההנחה שאנחנו בסדר גמור שזה תמיד רק הסביבה ושתמיד אלה רק הנסיבות אשמות. וזה המקום שבו אני צריך להתחיל לשים לב שאם משהו לא הולך לי אולי יש משהו שאני צריך לשנות ולשפר בעצמי. ושוב להשתנות זה לא אומר לותר על עצמי, זה אומר לפתח מיומנויות שמאפשרות לנו להשיג את המטרות שלנו, זה אומר לפתח את היכולתלהגיע אל המקומות החשובים כמו מים שיודעים להמשיך בתונעה שלהם ולעקוף כל מכשול.

האגו אומר לנו הרבה פעמים אני הולך לעשות את הכל במהירות חכו ותראו אותי, האגו גם אומר לנו הרבה פעמים שאנחנו הטובים מכולם אבל אנחנו צריכים רק לחכות שיבוא הרגע הנכון. בשני המקרים אני עושה הכל כדי לא להשתנות וכדי לא להתעמת עם המקומות שבי שבאמת עדיין צריכים שיפור. להשתפר זה לא להגיד לעצמי שאני לא מוצלח, להשתפר זה להפוך את עצמי לגרסה טובה יותר של עצמי. האגו הוא זה שעומד בדרך, ומונע מאיתנו את ההתקדמות, אבל ברגע שאנחנו מתחילים להיות אמיתיים עם עצמנו, ובוחרים בשינוי, אנחנו אומרים גם לאגו שלנו תתחיל גם אתה להשתנות. אנחנו אומרים לאגו את הדבר הבא: במקום להיות שיריון שמגן עלי מפני שינוי, תהפוך ותהיה השיריון המנטלי שמאפשר לי להתשנות ולהיות בתהליך אמיתי של השגת מטרות.

אז לסיכום: מה שאנחנו רואים הוא שאנחנו לא מצליחים להשיג את המטרות שלנו כשאנחנו חושבים בראש של ספרינטים או בראש של צבירת כוח אינסופית. הרבה פעמים נמצא את עצמנו דוחים דוחים דוחים את הפעולה, ואז מנסים לתת את הספרינט. שני הצדדים האלה מכשילים אותנו. תבחרו בפעולה ותנו לעצמכם זמן ראלי להשיג אותה. האגו זה מה שמחזיק את המטבע חזק ביד ונוקשה, במילים אחרות האגו הוא מה שחונק אותנו, כי זה הרצון שלנו לפעולה מהירה וטוטאלית שפועלת מתוך חוסר נכונות באמת להיכנס לתוך תהליך. האגו רוצה להשיג את המטרה באופן שדומה לקנייה של מוצר מחנות. אבל כאשר אנחנו מדברים על התפתחות אישית ועסקית עלינו לעבור תהליך אמיתי, אנחנו לא קונים את היכולת לדבר שפה חדשה בחנות, אנחנו לא קונים את היכולת לרוץ או לרקוד או להבין בפיננסים או בכל דבר שיש בו באמת צורך בלימוד על ידי קנייה. אנחנו לא קונים את היכולת, אנחנו בונים אותה, אנחנו לא קונים הצלחה אנחנו מייצרים אותה. ההתעקשות שלנו להיות גמישים ברמה האישית, ולהיות הגיוניים בקצב ההתקדמות היא זו שבונה את היכולת להשיג מטרות. כאן אנחנו צריכים לזכור: דברים נוקשים נשברים ומתעקמים בקלות, בזמן שגמישות מאפשרת לנו למתוח את היכולות שלנו לגבולות חדשים.

אז דיברנו על שלושמלכודות שמונעות התפתחות אישית,השגת מטרותוחתירה אמיתית להצלחה, וראינו שהמלכודות הם לא סוף הדרך, לכל אחד יש את האפשרות לעקוף ולהתתגבר על המלכודות האלה. כשאנחנו ניצבים מול עשייה חדשה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שלוש שאלות:
אחת. האם הגדרנו זמן פעולה ראלי להשגת המטרה?
שתיים. האם אנחנו דוחים את הפעולה מסיבות מוצדקות או לא?
שלוש. האם האגו שלי הוא זה שמדבר עכשיו או האמת שלי?
ברגע שאנחנו עונים על השאלות האלה באמת, נפתחת עבורנו הדרך להשגת מטרות. כי השאלות האלה מציינות עבורנו את הכיוון שאנחנו צריכים לבחור, ולא את הכיוון שנוח לנו יותר לבחור. אני מזמין אתכם לבחור את הדרך האמיתית שלכם,להיות גמישים לאורך הדרך, ללמוד מהדרך, להבין שהדרך לוקחת זמן, ושהיכולת להתמיד ולעשות את הדברים שאנחנו אוהבים ורוצים היא כבר ההצלחה עצמה. אז קחו נשימה עמוקה וצאו אל הדרך!