שלום לכולם, תודה שהצטרפתם אלי לשידור. המטרה שלנו היא לראות מהי חשיבה אפקטיבית ואיך היא יכולה להוביל את מי שמשתמש בה לשינויים מהירים ועוצמתיים בקריירה, בלימודים, בזוגיות ובתקשורת בינאישית.
עד היום, כשחיפשנו פתרון למחסומים אישיים ורצינו חיזוק מנטלי פנינו בעיקר אל הפסיכולוגיה. הדיעה הכללית היתה שבאמצעות פסיכולוגיה נוכל להבין מה חוסם אותנו בתת מודע, כדי שברגע שנזהה את מקור החסימה נוכל לפרוץ קדימה.
לפני מאה שנים, זו היתה מחשבה מהפכנית וחסרת תקדים שנולדה בזכותו של הפסיכואנליטיקן פרויד. התיאוריה של פרויד שינתה את כל התפיסה שלנו על מה זה להיות אדם ועל היכולת שלנו להשתנות. אבל החשיבה הפסיכולוגית הזו, כמו הרבה דברים אחרים, התיישנה והיא לא מתאימה יותר לחיים שלנו.

בשידור אני אציג את השיטה החדשה להתפתחות עצמית מהירה, אנחנו נראה מה היתרון המהותי שלה על פני הפסיכולוגיה, ומה הופך אותה למתאימה ביותר לחיים היום ומה היתרון העצום שישיגו אלו שינצלו את הכלים הייחודים שלה בכל אחד מתחומי החיים, יתרון שחשוב מאוד להשיג דווקא עכשיו במשבר הקורונה שזורק אותנו להתמודדויות חדשות ומאתגרות ברמה האישית והכלכלית. אנחנו נראה מדוע פסיכולוגיה חיובית לא מספיקה כדי לדחוף אותנו לשינוי אמיתי, ומתי מוטיביציה עובדת עבורנו, ומתי היא פועלת עלינו כמו סם הרגעה שאנחנו מתמכרים אליו בלי שתהיה לו השפעה אמיתית על החיים שלנו. בסוף השידור אני אתן תרגיל ייחודי של השיטה, בתרגיל אנחנו נראה איך חשיבה אפקטיבית לוקחת את הדימיון המודרך לרמה אחרת לחלוטין ולמה מי שפועל לפי עקרונות החשיבה האפקטיבית לא יסתפק יותר לעולם בכלים הישנים.

הזמן שלכם יקר, אז בואו נצלול מיד לתוך הדברים כדי שתוכלו לקבל כמה שיותר בזמן שיש לנו ביחד. כדי לעשות זאת, בואו נגדיר ביחד את המטרה שלנו: כשאנחנו מדברים על צורך בחשיבה אפקטיבית אנחנו מדברים על כל אחד מאיתנו שזיהה שקיים פער בין מי שהוא או היא רוצים להיות לבין מי שהם בפועל. אנחנו פשוט מדברים על פער בין שאיפות ורצונות לבין הישגים, ועל המכשולים בדרך שעוצרים את העשייה שלנו, על מכשולים שבאופן שיטתי מאיטים  אותנו וממלאים אותנו בחוסר ביטחון כלפי היכולות שלנו וגורמים לנו לפקפק בכך שאנחנו בכלל ראויים. המטרה של חשיבה אפקטיבית היא לתת את הכלים שיאפשרו לצמצם את הפער בין הרצון לבין העשייה, ולבנות מסוגלות אישית אמיתית. המטרה היא לתת את הכלים שיאפשרו להתמודד עם האתגרים בדרך אל המטרה. זו המטרה היחידה של חשיבה אפקטיבית.

אז איך חשיבה אפקטיבית שונה מהפסיכולוגיה הישנה? הנקודה היא שפסיכולוגיה ממוקדת בשאלה “מה לא בסדר איתי, ולמה?” או “איזו חוויה בילדות שלי גרמה לכל המחסומים שאני חווה עכשיו?”. לעומת זאת, חשיבה אפקטיבית פועלת באופן ישיר ומהיר להתמודד עם המכשולים. הדוגמה הבאה מתארת את ההבדל בין הפסיכולוגיה לבין חשיבה אפקטיבית: אתם חיים בדירה בת שלושים שנה שמעולם לא עברה שיפוץ מקיף. הצבע מתקלף מכל השכבות שצבעו בעבר, הצנרת חסומה כבר בחמישים אחוזים מה שמוביל לכך שזרימת המים חלשה, הרצפה כמובן שחוקה לגמרי. אפשר להמשיך עם התיאור אבל התמונה ברורה.. זו דירה שלא נעים לחיות בתוכה, זו דירה שלא מתגמלת את מי שחי בה. עכשיו, אם הדירה הזו היתה פציינט של פסיכולוג, הפסיכולוגיה הישנה היתה מתחילה לחקור מה בעבר של הדירה הוביל לכך שהמצב הקיים הוא כפי שהוא. לעומת זאת, חשיבה אפקטיבית אומרת את הברור מאליו: לא משנה איזה דייר קילף את הטיח, הדירה הזו צריכה שיפוץ מיידי. במקום לחקור מה סותם את הצינור, אפשר פשוט לפתוח סתימה או להחליף צנרת. הרעיון הוא שבמקום לחקור חמש שנים מה בילדות הוביל אותנו לפחד מתפקידי ניהול או ממערכות יחסים אינטימיות, או “למה אני נותן לאנשים אחרים כוח עלי?” חשיבה אפקטיבית תתן את הכלים שיאפשרו לכם להיות מנהלים ויאפשרו לכם להיות במערכת יחסים אינטימית, כלים שיתנו לכם את הכוח להתמודד עם אנשים אחרים כפי שאתם רוצים. לכן חשיבה אפקטיבית שואלת שלוש שאלות:
שאלה ראשונה: מה המטרה שלנו?
שאלה שניה: מה האתגרים העומדים לפנינו?
שאלה שלישית:  מהם הכלים הנחוצים להתמודדות יעילה עם האתגרים בדרך להשגת המטרה?

אפשר לסכם את שלוש השאלות האלה בשאלה אחת: איך להתמודד עם הפער בין מה שרוצים לעשות לבין המצב הקיים. הפער הזה שקיים בין הרצון לבין הצורך לפעול, הוא מעלה בנו את המתח הנפשי. רובנו יודעים מה אנחנו רוצים לעשות, אבל לא יודעים איך להתמודד עם המתח הנפשי. האתגר של חשיבה אפקטיבית הוא לתת את הכלים שיאפשרו התמודדות עם המתח הנפשי כדי שהוא לא יעצור אותנו. הרי המתח הזה הוא כל העניין. כשמשהו לא מעורר בי אי נוחות, אני פשוט עושה. עכשיו, רובנו יודעים ש99 אחוזים מהאנשים בעולם חוסמים את עצמם בגלל המתח הזה. המטרה שלנו היא להיות האחוז שלא נחסם, שיודע להתמודד עם המתח, ומצליח לפעול באופן שיטתי כדי להשיג את המטרות.

חשיבה אפקטיבית אומרת בואו ניקח את המתח הזה ונלמד לעבוד איתו. למה הכוונה? לפני ששחקן עולה למגרש למשחק חשוב הוא מתוח, לפני שפוליטקאי עולה לבמה לתת נאום חשוב הוא מתוח. השאלה היא האם הם נותנים למתח לנהל אותם או שהם משתמשים במתח כדי לטעון את עצמם באנרגיה? בסוף השידור אני אראה באמצעות תרגיל איך מתכוננים לפעולה כזו באופן אפקטיבי.

הרעיון הוא: שמה שחוסם אחרים דוקא הופך להיות הכוח המניע של מי שפועל נכון. רוברט קיוסאקי, שכתב את הספר “אבא עני אבא עשיר”, נתן לספר כותרת משנית גאונית: “שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם – והורים אחרים לא!”. הכל מתחיל בזה שיש דברים שאתם לא למדתם ואחרים כן למדו. ובגלל שהם למדו אותם יש להם יתרון תחרותי עליכם. וככל שעובר הזמן היתרון שלהם הולך ומתעצם, והם ממשיכים לפתוח פערים, וככל שהם מתקדמים נפתחות להם אפשרויות חדשות. לכן חשיבה אפקטיבית היא כלי כל כך חשוב! כי במקום לבזבז זמן חשוב ויקר על השאלה “למה אין לי?” חשיבה אפקטיבית נותנת את הכלים שיאפשרו להסביר לאחרים “הנה יש לי!“. בואו נגיד את זה ישר ולעניין: הורים עשירים מלמדים את הילדים שלהם איך לעשות כסף. הורים עם כוח פסיכולוגי חזק מלמדים את הילדים שלהם איך לממש את המטרות שלהם בחיים. יש כלים פסיכולוגים שמאפשרים להרחיב את הגבולות האישיים. כמו ריקוד, יש טכניקה שמי שלומד אותה לומד לרקוד. יש טכניקה לחשיבה שמובילה להישגים בכל אחת מהרמות בחיים: בקריירה, בזוגיות, בבריאות, בתקשורת בינאישית.

המטרה של הקורס היא לתת את הכלים שהורים עם כוח נפשי חזק מלמדים את הילדים שלהם מאפס, וכאן נכנסת לתמונה חשיבה אפקטיבית, החדשנות היא שבמקום להתעמק ולחפור במחסומים הנפשיים שלנו, חשיבה אפקטיבית שמה דגש על דבר אחר שקודם למחסומים. תחשבו על זה כמו על בניין שנבנה בלי שבחנו קודם את היציבות של הקרקע. אם בנו אותו על קרקע לא מתאימה כל הזמן יהיו עוד ועוד נזקים, נזקים שבנייה נכונה היתה מונעת מראש. במציאות, אנשים עם כוח נפשי חזק לא נכנסים מראש למלכודות שאחרים נכנסים, הם יודעים להתמודד עם אתגרים שעוצרים אחרים. כמו מבנה של בניין גם אנחנו חייבים יסודות מוצקים כדי שנהיה חזקים, כדי שלא נבזבז אנרגיה על הדברים הלא נכונים. לכן לפני שאנחנו מדברים על הפסיכולוגיה של המחסומים שלנו בואו נדבר על מה שקודם לפסיכולוגיה.

אז מה קודם לפסיכולוגיה?  בואו נתחיל עם רמז:) כולנו מכירים את הפסל המפורסם של רודן שנקרא האדם החושב. בפסל רואים אדם רציני ששקוע במחשבות עמוקות, ונראה שהוא ממש נמצא במאבק פנימי בין המחשבות השונות כי הוא רוצה להבין משהו חשוב. איך זה קשור אלינו? במילה אחת: בהכל! מחקרים מדעיים מראים שכל אחד מאיתנו חושב כל יום בין 50 ל70 אלף מחשבות. כבר פרויד לימד אותנו שאפילו חלומות הם דרך חשיבה. אבל אף אחד אפילו לא דמיין שאנחנו למעשה כל הזמן חושבים. אנחנו חושבים כל יום פי שניים עד שלושה יותר ממה שאנחנו נושמים כל יום. הנפח העצום הזה של מחשבות שרץ לנו בראש כל יום הוא מה שעוצר ומעכב אותנו מלפעול לפני הרצון שלנו. אמרנו שהמטרה שלנו היא לצמצם את הפער בין הרצונות שלנו לבין העשייה. מה שמונע מאיתנו לצמצם את הפער הוא המספר העצום הזה של מחשבות. מה שקודם לפסיכולוגיה הוא המספר העצום הזה של מחשבות. הפסיכולוגיה שלנו בנויה על ההצלחה או הכישלון להתמודד עם אינסוף המחשבות האלה. חשיבה אפקטיבית נותנת את הכלים להתמודד עם המחשבות האלה, עוד לפני שהפסיכולוגיה נכנסת לתמונה. עוד לפני שאנחנו מתחילים לדבר על מחסומים פסיכולוגיים חשיבה אפקטיבית אומרת בואו נדבר על איך המערבולת העצומה הזו של מחשבות משתלטות עלינו ומונעת מאיתנו לחשוב באופן ברור וחד, ואיך אנחנו משתלטים על המערבולת הזו כדי לחשוב ברור וחד.

בואו נחשוב על זה ככה: יש לכם מטרה שאתם רוצים להשיג, לדוגמה אתם רוצים להגיש מועמדות לתפקיד ניהולי ,עוד לפני שיצאתם אל הדרך להשגת המטרה מתחילות לצוץ אינספור מחשבות כמו:
1. האם אני אצליח?
2. אם לא אצליח מה יגידו עלי?
3. אין טעם להגיש מועמדות, הבוס לא מעריך אותי, הוא לא באמת יודע כמה אני טוב.
4. אולי זה בכלל לא הזמן המתאים להציג מועמדות?
5. אולי זה בכלל לא מה שאני רוצה לעשות?
6. אוקי, אבל אם אני אקבל את התפקיד מתי אני אספיק לעשות דברים אחרים?

אותו הדבר בזוגיות, בבריאות ובתקשורת בינאישית. אנחנו חושבים בלי סוף, וכל חשיבה מעלה בנו רגש, וכל רגש טוען אותנו בעוד ועוד מחשבות ובעוד ועוד רגשות. התוצאה היא שאנחנו נלכדים בסוף בתוך סחרור של מחשבות ורגשות שמובילים לספק עצמי ולהחלשה שיטתית של האמונה והביטחון העצמי. חשיבה אפקטיבית נותנת את הכלים שמונעים כניסה לתוך הסחרחורת הזו מההתחלה וכלים שנותנים אפשרות יציאה מתוכה למקרה שכבר נלכדנו. הצורך שלנו הוא לדעת להתמודד עם אינספור המחשבות והסחות הדעת האלה. אבל זה רק חצי ממה שחשיבה אפקטיבית נותנת. כי מה שחשוב עוד יותר מהשאלה “איך לא ליפול לתוך הסחרחורת של המחשבות” זו השאלה “איך למנף את המנגנון הזה לטובתנו?”.

למה הכוונה במינוף המנגנון? מי שימשיך איתי בקורס יגלה גם את הכלים שמאפשרים לבצע את ההיפוך הזה. אבל אני לא אשאיר אתכם עם ידיים ריקות. בואו נסתכל על זה כך: לפני שאנחנו מתחילים לעשות ספורט, להרים משקולות, או לרוץ, הגוף שלנו כבד ונוקשה; הגוף גורם לנו להיות איטיים ובנוסף אנחנו סובלים פעמים רבות מכאבים בעצמות ומשרירים תפוסים. אבל מהרגע שאנחנו מתחילים להתאמן, הגוף עצמו משתנה, הוא נהיה אתלטי, חזק ומהיר, ופתאום הוא טוען אותנו באנרגיה וגורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אנחנו נשארים עם הגוף אבל הגוף פועל לטובתנו. כך אותו הדבר עם המחשבות. גם מי שחושב באופן אפקטיבי עדיין ימשיך לחשוב לפחות חמישים אלף מחשבות ביום, אבל אלו יהיו מחשבות של יוזמה, של עשייה, אלה יהיו מחשבות שטוענות אותנו בביטחון עצמי, ובתחושה של מסוגלות. אנחנו לא יכולים להפסיק לחשוב, השאלה היא האם אנחנו לוקחים את השליטה על ההגה ומכוונים אל המטרה באמצעות הכלים של חשיבה אפקטיבית, או שאנחנו נכנעים לסחרחורת מאבדים כיוון ומפסיקים להאמין בעצמנו? כולנו יודעים באיזה מן האפשרויות בחרו אנשים עם כוח נפשי חזק!

כאן אנחנו רואים מדוע לדבר רק על חשיבה חיובית או רק להיטען עם מוטבציה זה לא מספיק. אנחנו צריכים להכיר את הכלים שאיתם נארגן את המחשבות שלנו כדי שהן יהיו ממוקדות. אנחנו בהחלט רוצים מוטיבציה, אני בהחלט בעד מוטיבציה אבל מוטיבציה שלא נותנת כלים להתמודד עם חמישים אלף מחשבות יומיות, ועם ההשפעות של אנשים אחרים עלינו, שולחת אותנו לשדה הקרב בלי התחמושת המתאימה ובלי מיגון. חשיבה חיובית שאומרת לנו להאמין שהדברים יסתדרו על הצד הכי נכון, בלי לתת לנו את הכלים להתמודד עם מכשולים בדרך, כלים להתמודד עם הרצונות של אנשים אחרים, עם מאבקי כוח ותחרותיות, חשיבה כזו שולחת אותנו להשיג את המטרות שלנו כמו ששולחים קבוצת מטיילים לטרק בלי מפה. אנחנו צריכים לחשוב חיובי, ואנחנו רוצים להיות טעונים במוטיבציה, אבל לפני הכל אנחנו חייבים חשיבה אפקטיבית.

אני רואה מוטיבציה שפועלת עם חשיבה אפקטיבית בצורה הזו: דמיינו שאתם רוצים לפתוח עסק, ולאורך תקופה של כמה חודשים עשיתם את כל עבודת המחקר, למדתם את כל מה שצריך, יצרתם את כל הקשרים כדי להפעיל את העסק, ומצאתם את המודל הכלכלי הנכון, אבל אין לכם את הכסף כדי להקים את העסק. אבל בואו נשים לב, עכשיו כשיש לכם את כל הידע, זו ההזדמנות שלכם להיטען במוטיבציה וחשיבה חיובית כדי להשיג את המשקיע שלכם. בלי תוכנית עבודה אף אחד לא ייתייחס אליכם ברצינות.

כדי להצליח צריך את התחמושת הנכונה, וצריך לדעת איך להשתמש בה, ואז המוטיבציה תעזור. חשיבה אפקטיבית היא התחמושת. בלי היכולת לנהל את המחשבות הן מנהלות אותנו. כמות האנרגיה הנפשית שאנחנו מבזבזים בניהול לא נכון של המחשבות משאיר אותנו מרוקנים. בזמן שניהול נכון מוביל אותנו לעשייה אנרגטית. היתרון של חשיבה אפקטיבית הוא  שהיא מחלצת אותנו מהמלכודת של עייפות נפשית. כולנו מכירים את זה, עייפות נפשית מובילה לאי עשייה, וכשאנחנו לא עושים כלום אנחנו עוד יותר עייפים. הצד השני של המטבע הוא שכשאנחנו עושים דברים משמעותיים אנחנו מתמלאים באנרגיה, אנרגיה שטוענת אותנו ברצון להמשיך ולפעול. כאן צריך תמיד לזכור את סיפורי הגבורה של אנשים במלחמות או באסונות, שלמרות כל הסיכויים הם שרדו. צריך אפילו לזכור את מייקל ג’ורדן שמזכיר לנו “שעד שהמשחק לא נגמר המשחק לא נגמר, רק השעון קובע אם המשחק נגמר”. הוא מספר שבתחילת הדרך שלו כאשר במשחק גרוע כל חברי הקבוצה היו נשברים עוד לפני סוף המשחק, הוא המשיך להילחם עד לרגע האחרון, וזה מה שהוביל את הקבוצה לנצחונות. זה לא מספר שעות השינה, וזו לא התזונה, זו היכולת שלכם לנהל את חמישים אלף המחשבות שלכם. זו היכולת שלכם לא להיות מושפעים מאנרגיה שלילית, ולדעת לייצר אנרגיה של יוזמה. תזכרו המשחק לא נגמר עד שהוא לא נגמר. נשמע כבד? האמת היא שיישום של חשיבה אפקטיבית הרבה יותר קל ממה שזה נשמע..:) אלה כללים שאתם צריכים לפעול לפיהם, כללים שמשנים הכל. אנשים כמו מייקל ג’ורדן פעלו מתוך כללים שאפשרו להם להצליח, מתוך כללים שהעלו את סיכויי ההצלחה בצורה דרמטית. הדבר היחיד שצריך לעשות הוא ללמוד את הכללים ולתרגל אותם.

ועכשיו, לפני שנגיע לתרגיל עולה השאלה: האם חשיבה אפקטיבית באמת עובדת? ובואו נשים לב, זה מה שאנחנו עושים תמיד: אנחנו שואלים שאלות! מעלים ספקות! עוצרים את עצמנו! מפקפקים באחרים! לפעמים אנחנו גם משווים את עצמנו לאחרים ואז מקבלים רגלים קרות כי לא נראה לנו שאנחנו באמת מסוגלים.. בנוסף לכך.. אנחנו אומרים שאנשים לא יכולים להשתנות, או שאנחנו אומרים שאנחנו לא יכולים להשתנות. ואז אנחנו מתחילים למנות את הסיבות למה אי אפשר להשתנות, או למה זה ממש לא הזמן הנכון להתחיל את השינוי.. והאם אני בכלל רוצה לעשות את השינוי או שזו סתם מחשבה שאני פתאום חושב עליה…. אז קודם כל חשיבה אפקטיבית נותנת כלים להתמודד עם כל אחת מהמחשבות האלו, וגם עם הרגשות שהמחשבות האלו מעלות בנו. אבל מעבר לזה: בואו נראה האם זה אמיתי? האם באמת יכולה להיות טכניקה שסוגרת את הפער בין מי שאני עכשיו לבין מי שאני רוצה להיות? האם באמת אפשר לחיות את החיים באופן מלא יותר? חי יותר? נכון יותר?

בואו ניקח את האתגר ונענה על השאלה: לפני מאתיים שנה כל מה שהיינו צריכים כדי להשיג עבודה טובה היה לדעת לקרוא ולכתוב. היום לדעת לקרוא ולכתוב זה בייסיק, אתם לא תעזו לכתוב “ידיעת קרוא וכתוב” בקורות החיים שלכם. לפני עשרים וחמש שנה מי שידע להדליק מחשב ולהשתמש באינטרנט היה נחשב גאון, היום זה כל כך בייסיק שלא מדברים על זה בכלל כעל יכולת. כשאתם שומעים על מישהו שלא יודע לשלוח מייל או כשמבקשים ממכם להסביר איך וואטסאפ פועל, זה כאילו העולם לרגע עצר. עד לפני מאה וחמישים שנה היכולת לצייר נחשבה תכונה מולדת. הכוונה בתכונה מולדת היא שאו שיש לך את זה או שאין לך את זה. היום אנחנו יכולים ללכת לקורס ציור שנידע בסופו לצייר. כך גם עם ריקוד או משחק או תכנות, מה שפעם נחשב לכישרון מולד היום ניתן ללימוד. הדבר היחיד שעוצר אדם מללמוד לרקוד או לצייר או ללמוד להתאגרף או ללמוד פילוסופיה או מתמטיקה אלה החמישים אלף מחשבות היומיות שלו. המחשבה “שמה הטעם ללמוד ציור הרי אני לא אהיה לאונרדו דה וינצ’י” או המחשבה “בשביל מה ללמוד שירה, הרי אני לעולם לא אהיה ביונסה או שלמה ארצי” אלו הן בדיוק המחשבות שחוסמות אותנו.

עכשיו, יש סיבה טובה שהמחשבות האלה עוצרות אותנו. בעבר באמת האמינו שכך הם אנשים, בעבר באמת האמינו שאם בגיל עשר אתם לא יודעים לצייר או לנגן אז אל תתעסקו בזה כי זה פשוט בזבוז זמן. הטעות הזו גורמת עד היום לצרות ולסבל מיותר. יש כישורים שכל אחד יכול ללמוד. פעם באמת האמינו שלא כל אחד יכול ללמוד לקרוא ולכתוב. אבל היום אנחנו יודעים שקריאה וכתיבה זו טכניקה, זה סט של כללים שברגע שאתם לומדים אותו אתם פשוט עושים את הזה. מעבר לכך, אף אחד לא חושב שאין טעם ללמוד לקרוא ולכתוב “כי ממילא אני לא אהיה סופר או קריין חדשות”. אף אחד לא אומר שאין טעם להוציא רישיון נהיגה “כי אני ממילא לא אהיה נהג מרוצים”. אף אחד גם לא אומר “אני לא אלמד לגלוש באינטנרט כי אני ממילא לא יודע לבנות אתרי אינטרנט”.

אנחנו חיים היום בתקופה מדהימה, מה שמדהים הוא שמה שפעם היה שייך רק למעטים היום כל אחד יכול לזכות להשיג. כל אחד יכול ללמוד לתכנת, כל אחד יכול להיכנס לכושר, כל אחד יכול להיכנס לזוגיות מאושרת, כל אחד יכול לבנות מערכת יחסים טובה עם הילדים שלו או החברים שלו. יש כלים לעשות את הדברים האלה. אבל העניין הוא שכדי להשיג את מה שאנחנו רוצים יש תנאי: אנחנו חייבים לחשוב באופן אפקטיבי. אנחנו חייבים לחשוב נכון כדי להשיג את המטרות שלנו. בואו נשאר עם המחשבה הזו עוד רגע אחד. ילד שנמצא בהופעה של קוסם, כשהוא רואה את הקוסם מוציא שפן מהכובע הוא חושב שבאמת היה כאן קסם. אבל קסם זה טריק שניתן ללמוד. מי שאין לא חשיבה אפקטיבית רואה אדם אחר שיודע לנהל את עצמו באופן שמוערר קנאה, והוא חושב שיש לו כישורים מולדים, הוא חושב כמו מה שחשבו לפני מאתיים שנה על קרוא וכתוב, או שיש לך את זה או שאין לך את זה. הרעיון הוא שניתן ללמוד בקורס לקוסמים איך להוציא שפן מהכובע, וניתן ללמוד איך לנהל את המחשבות שלנו בקורס לחשיבה אפקטיבית.

הדוגמה שאני הולך להציג תמחיש מה מיוחד בחשיבה אפקטיבית. אבל לפני שאני מציג אותה כמה מילים עלי לאלה מכם שלא מכירים אותי.

נעים מאוד שמי ניר ליכטנשטיין:) אני דוקטורנט לפילוסופיה קיומית וכבר עשרים שנה אני חוקר התפתחות תהליכי צמיחה נפשית. נקודת ההתחלה שלי היתה פילוסופיה, ועם הזמן נוספו לארגז הכלים שלי פסיכולוגיה, משחק ושירה, אימפרוביזציה ואפילו אגרוף. מעבר לעבודת המחקר שלי יש לי קליניקה כבר שבע שנים שבה אני מנהל פגישות אישיות לבניית היכולת להשגת מטרות תוך שימוש בכלים שתמצאו בקורס. מגיל צעיר גיליתי שהחיים המודרניים מאפשרים לנו להיות אותנטיים, אבל לדעת מי אני רוצה להיות זה לא מספיק, כי צריך גם כלים התנהגותיים ופסיכולוגים שנוכל ליישם ולממש בעזרתם את המטרות שלנו. לכן אני אף פעם לא מוותר על העולם הביצועי, כי רק בו הדברים באמת מתממשים, אבל אני גם לא מוותר על עולם התיאוריה, כי בזכותו אנחנו מפתחים את הטכניקה והכלים לממש את הרצונות שלנו. השילוב שבין העולם התיאורטי לעולם הביצועי הוביל אותי לפתח את הקורס של חשיבה אפקטיבית. כי רק כשאנחנו עושים דברים אנחנו חיים. להיות אותנטי זה לא רק לחשוב על מי אני רוצה להיות, וזה גם לא להגיד מה אני הייתי עושה אם הייתי בנעליים של אחרים.
להיות אותנטי זה להיות בנעליים שלנו, זה לדעת לנהל את המתח הנפשי שקיים בנו כאשר אנחנו עושים את מה שאנחנו רוצים לעשות. המשימה שלי היא לתת את הכלים שיאפשרו לכם להשיג את המטרות שלכם, כדי שתוכלו לחיות את החיים שאתם רוצים. אני בטוח שרבים מהצופים הם כבר אנשים מצליחים מאוד, ושלרבים מכם כבר יש כלים טובים שהם פיתחו לבד. מה שמחבר אותנו ביחד הוא הרצון שלנו להשיג עוד.. לשפר את עצמנו.. לפתח את היכולות האישיות, ולממש את עצמנו ככל הניתן.

בואו נמשיך עם התרגיל: הספורטאית המפורסמת נדיה קומנצ’י נשאלה באחד הראיונות איתה איך היא התאמנה לפני תחרויות גדולות. היא ענתה תשובה מפתיעה. היא אמרה שכל לילה לפני השינה היא דמיינה את עצמה מבצעת את התרגיל שאותו היא תציג בתחרות. והיא היתה חוזרת ומדמיינת את התרגיל הזה פעמים רבות. במחשבה ראשונה אנחנו אומרים “טוב, זה תרגיל מורכב וארוך והיא חייבת לשנן את כל מה היא צריכה לעשות”. אבל זה רק חצי מהאמת, ולמען האמת.. החצי הפחות חושב. אחד הדברים שעוצרים אותנו בחיים הוא הפחד מלעשות דברים. רק המחשבה מלעשות מפחידה אותנו. המוח שלנו עצמו חש את אותם הגירויים ממחשבה מפחידה וממעשה מפחיד, כלומר מחשבה בלי מעשה מעוררת בנו את אותם פחדים שמעורר המעשה האמיתי. אנחנו ממש חשים את אותו הפחד, פחד שמשפיע על התפקוד הגופני והיכולות המנטליות שלנו. אנחנו יודעים שכאשר אנחנו מפחדים אנחנו מתפקדים לא טוב, ושהיכולת שלנו לקבל החלטות או לפעול לפי תוכנית מוכנה מראש נחלשת כמעט לגמרי. עכשיו, בדרך כלל בדמיון מודרך מבקשים מאיתנו לדמיין את ההצלחה שלנו, למשל לדמיין שזכינו במקום ראשון בגודו, אבל אם נדיה קומנצ’י היתה מדמיינת את ההצלחה שלה היא לא היתה זוכה. כי היא היתה מבזבזת את הזמן היקר שלה לפני התחרות על הדבר הלא נכון. הסיבה לכך היא שכשאני מדמיין את עצמי מצליח אני לא עובד על כל אחד מהפחדים שעולים בי מהעשייה עצמה. למשל, אני בטוח שעובר נדיה קומנצ’י היה חשש ליפול מהקורה בסוף הסלטה, או חשש פתאום להסתכל על הקהל ולאבד שיווי משקל, או חשש שבדיוק יתפס לה שריר, או שהיא תשכח את התרגיל או שהיא תקבל ציון נמוך והמאמן יכעס, או שהיא תצליח בתרגיל אחד אבל אז היא תכשל בשני.. וכך עוד ועוד חששות. כי כך המוח שלנו פועל, הוא לא מפסיק לחשוב, לכן אנחנו חייבים לקחת שליטה על 50 האלף מחשבות האלה כדי שבמקום לטבוע בהן אנחנו נגלוש אליהן.

אמרנו שהמטרה שלנו היא לצמצם את הפער בין הרצון לבין המעשה. התרגיל שלכם הוא לדמיין כל יום לפחות עשר דקות אתכם עושים את מה שאתם רוצים לעשות. אבל לדמיין את זה ברמה מיקרוסקופית, לעבור פרט פרט, לחשוב על כל מה שאתם צריכים לעשות מא ועד ת, ולדמיין את כל מה שאתם הולכים לעבור ברמה הפסיכולוגית מא ועד ת. לא לחתוך ולא לעגל. לדמיין את זה כמו שחברה בונה מטוס, כל החלקים חייבים להיות במקום, הכל חייב להיות מתוקתק, אי אפשר לרמות או להחליק. ככל שתתמידו בתרגול, יעלו עוד ועוד חששות ודאגות, המטרה שלכם היא לראות את עצמכם עושים את מה שאתם רוצים ביחד עם החששות. אני מדגיש, אל תתמקדו בהצלחה, ואל תתפתו להכנס לחלק הפנטזיונרי של המטרה שלכם, כגון עושר או פופולריות. כשגולשים לפנטזיה שמחניפה לנו, מאבדים מיקוד. תשארו רק עם הראש בביצוע היבש.

עכשיו, צריך לזכור, לנדיה קומנצ’י היה מאמן והיתה לה שגרת אימונים וסביבה תומכת. כלומר, תרגילי הדמיון שהיא עשתה היו רק חלק אחד ממכלול ובזכות המכלול היא הגיעה להשגים שלה. כל אחד מהחלקים של השלם מקדם, אבל כשיש שיטה אז כל החלקים הופכים להיות למשהו גדול ומרשים יותר. זה מה שאני מציע לכם בקורס –  שיטה מלאה ותרגילים מחזקים שביחד מאפשרים לבצע את השינוי. אורך הקורס הוא שלוש שעות ועשרים דקות שבהם אנחנו נלמד ונעבוד על הכלים הבאים:
1. דרכים לשיפור התקשורת עם אחרים.
2. על כתיבה מחודשת של העבר שלכם בהתאם לרצון והשאיפות שלכם.
3. נדבר על כלים לנטרל השפעות שליליות על החיים שלכם.
4. על איך להשיג מוטיבציה לשיפור עצמי עמוק שישאר אתכם לטווח הארוך.
5. על שבירת הרגלי חשיבה שתוקעים את ההתקדמות שלכם.
6. נדבר על שחרור מספקות עצמיים ובניית בטחון ומסוגלות.
7. על בניית הרגלי חשיבה שמשיגים את המטרות שלכם.
8. ונעבור על כלים לקבלת החלטות.

הקורס בנוי באופן שיטתי ומי שיבחר לרכוש את הקורס וישתמש בשיטה ככלי עבודה להשגת מטרות יתקדם בכל תחום שהוא יבחר, כי התקדמות היא עניין של טכניקה. אנחנו בונים בניינים עם טכניקה, אנחנו משחקים כדור סל עם טכניקה, אנחנו משיגים מטרות עם טכניקה.

ועכשיו כמה מילים אחרונות לפני שנסיים: כולנו נמצאים עכשיו באותה הסירה, מגפת הקורונה שינתה את כל כללי המשחק, היא הוסיפה קשיים רבים מאוד לרבים מאיתנו. המון התמודדויות חדשות שעד לקורונה לא היו קיימות בכלל. אנחנו חייבים להיות חזקים כדי להסתגל למציאות החדשה ואנחנו חייבים לבוא חמושים לתקופה הזו בכלים הכי נכונים. כי בתקופות קשות התחרויות על המשאבים עולה, ושינויים קטנים בצורת המחשבה פותחים שינויים גדולים בחיים. פחד קטן יכול לעצור עשייה, השתחררות מהפחד מייצרת עשייה והיא מעלה את הביטחון והערך העצמי, והכי חשוב את המסוגלות. בתקופה שלנו אסור לנו לתת לדברים קטנים או גדולים לעצור את העשייה והיוזמה האישית שלנו. אנחנו חייבים לחשוב באופן אפקטיבי כדי לשמור על מצב הרוח שלנו, על הבריאות שלנו, על המשפחה והעסק שלנו, על החברויות שלנו, על כל מה שחשוב לנו. אני מפציר בכם תהיו חזקים, ותציידו את עצמכם עם התחמושת הנכונה והמיגון הנכון.

אני מזמין אתכם לבחור להשקיע בכם, כפי שאתם משקיעים באדם שאתם הכי אוהבים בעולם, אני בטוח שתרוויחו מכך המון.

תודה שהקשבתם.שלום לכולם, תודה שהצטרפתם אלי לשידור. המטרה שלנו היא לראות מהי חשיבה אפקטיבית ואיך היא יכולה להוביל את מי שמשתמש בה לשינויים מהירים ועוצמתיים בקריירה, בלימודים, בזוגיות ובתקשורת בינאישית. עד היום, כשחיפשנו פתרון למחסומים אישיים ורצינו חיזוק מנטלי פנינו בעיקר אל הפסיכולוגיה. הדיעה הכללית היתה שבאמצעות פסיכולוגיה נוכל להבין מה חוסם אותנו בתת מודע, כדי שברגע שנזהה את מקור החסימה נוכל לפרוץ קדימה. לפני מאה שנים, זו היתה מחשבה מהפכנית וחסרת תקדים שנולדה בזכותו של הפסיכואנליטיקן פרויד. התיאוריה של פרויד שינתה את כל התפיסה שלנו על מה זה להיות אדם ועל היכולת שלנו להשתנות. אבל החשיבה הפסיכולוגית הזו, כמו הרבה דברים אחרים, התיישנה והיא לא מתאימה יותר לחיים שלנו. בשידור אני אציג את השיטה החדשה להתפתחות עצמית מהירה, אנחנו נראה מה היתרון המהותי שלה על פני הפסיכולוגיה, ומה הופך אותה למתאימה ביותר לחיים היום ומה היתרון העצום שישיגו אלו שינצלו את הכלים הייחודים שלה בכל אחד מתחומי החיים, יתרון שחשוב מאוד להשיג דווקא עכשיו במשבר הקורונה שזורק אותנו להתמודדויות חדשות ומאתגרות ברמה האישית והכלכלית. אנחנו נראה מדוע פסיכולוגיה חיובית לא מספיקה כדי לדחוף אותנו לשינוי אמיתי, ומתי מוטיביציה עובדת עבורנו, ומתי היא פועלת עלינו כמו סם הרגעה שאנחנו מתמכרים אליו בלי שתהיה לו השפעה אמיתית על החיים שלנו. בסוף השידור אני אתן תרגיל ייחודי של השיטה, בתרגיל אנחנו נראה איך חשיבה אפקטיבית לוקחת את הדימיון המודרך לרמה אחרת לחלוטין ולמה מי שפועל לפי עקרונות החשיבה האפקטיבית לא יסתפק יותר לעולם בכלים הישנים.

הזמן שלכם יקר, אז בואו נצלול מיד לתוך הדברים כדי שתוכלו לקבל כמה שיותר בזמן שיש לנו ביחד. כדי לעשות זאת, בואו נגדיר ביחד את המטרה שלנו: כשאנחנו מדברים על צורך בחשיבה אפקטיבית אנחנו מדברים על כל אחד מאיתנו שזיהה שקיים פער בין מי שהוא או היא רוצים להיות לבין מי שהם בפועל. אנחנו פשוט מדברים על פער בין שאיפות ורצונות לבין הישגים, ועל המכשולים בדרך שעוצרים את העשייה שלנו, על מכשולים שבאופן שיטתי מאיטים  אותנו וממלאים אותנו בחוסר ביטחון כלפי היכולות שלנו וגורמים לנו לפקפק בכך שאנחנו בכלל ראויים. המטרה של חשיבה אפקטיבית היא לתת את הכלים שיאפשרו לצמצם את הפער בין הרצון לבין העשייה, ולבנות מסוגלות אישית אמיתית. המטרה היא לתת את הכלים שיאפשרו להתמודד עם האתגרים בדרך אל המטרה. זו המטרה היחידה של חשיבה אפקטיבית.

אז איך חשיבה אפקטיבית שונה מהפסיכולוגיה הישנה? הנקודה היא שפסיכולוגיה ממוקדת בשאלה “מה לא בסדר איתי, ולמה?” או “איזו חוויה בילדות שלי גרמה לכל המחסומים שאני חווה עכשיו?”. לעומת זאת, חשיבה אפקטיבית פועלת באופן ישיר ומהיר להתמודד עם המכשולים. הדוגמה הבאה מתארת את ההבדל בין הפסיכולוגיה לבין חשיבה אפקטיבית: אתם חיים בדירה בת שלושים שנה שמעולם לא עברה שיפוץ מקיף. הצבע מתקלף מכל השכבות שצבעו בעבר, הצנרת חסומה כבר בחמישים אחוזים מה שמוביל לכך שזרימת המים חלשה, הרצפה כמובן שחוקה לגמרי. אפשר להמשיך עם התיאור אבל התמונה ברורה.. זו דירה שלא נעים לחיות בתוכה, זו דירה שלא מתגמלת את מי שחי בה. עכשיו, אם הדירה הזו היתה פציינט של פסיכולוג, הפסיכולוגיה הישנה היתה מתחילה לחקור מה בעבר של הדירה הוביל לכך שהמצב הקיים הוא כפי שהוא. לעומת זאת, חשיבה אפקטיבית אומרת את הברור מאליו: לא משנה איזה דייר קילף את הטיח, הדירה הזו צריכה שיפוץ מיידי. במקום לחקור מה סותם את הצינור, אפשר פשוט לפתוח סתימה או להחליף צנרת. הרעיון הוא שבמקום לחקור חמש שנים מה בילדות הוביל אותנו לפחד מתפקידי ניהול או ממערכות יחסים אינטימיות, או “למה אני נותן לאנשים אחרים כוח עלי?” חשיבה אפקטיבית תתן את הכלים שיאפשרו לכם להיות מנהלים ויאפשרו לכם להיות במערכת יחסים אינטימית, כלים שיתנו לכם את הכוח להתמודד עם אנשים אחרים כפי שאתם רוצים. לכן חשיבה אפקטיבית שואלת שלוש שאלות:
שאלה ראשונה: מה המטרה שלנו?
שאלה שניה: מה האתגרים העומדים לפנינו?
שאלה שלישית:  מהם הכלים הנחוצים להתמודדות יעילה עם האתגרים בדרך להשגת המטרה?

אפשר לסכם את שלוש השאלות האלה בשאלה אחת: איך להתמודד עם הפער בין מה שרוצים לעשות לבין המצב הקיים. הפער הזה שקיים בין הרצון לבין הצורך לפעול, הוא מעלה בנו את המתח הנפשי. רובנו יודעים מה אנחנו רוצים לעשות, אבל לא יודעים איך להתמודד עם המתח הנפשי. האתגר של חשיבה אפקטיבית הוא לתת את הכלים שיאפשרו התמודדות עם המתח הנפשי כדי שהוא לא יעצור אותנו. הרי המתח הזה הוא כל העניין. כשמשהו לא מעורר בי אי נוחות, אני פשוט עושה. עכשיו, רובנו יודעים ש99 אחוזים מהאנשים בעולם חוסמים את עצמם בגלל המתח הזה. המטרה שלנו היא להיות האחוז שלא נחסם, שיודע להתמודד עם המתח, ומצליח לפעול באופן שיטתי כדי להשיג את המטרות.

חשיבה אפקטיבית אומרת בואו ניקח את המתח הזה ונלמד לעבוד איתו. למה הכוונה? לפני ששחקן עולה למגרש למשחק חשוב הוא מתוח, לפני שפוליטקאי עולה לבמה לתת נאום חשוב הוא מתוח. השאלה היא האם הם נותנים למתח לנהל אותם או שהם משתמשים במתח כדי לטעון את עצמם באנרגיה? בסוף השידור אני אראה באמצעות תרגיל איך מתכוננים לפעולה כזו באופן אפקטיבי.

הרעיון הוא: שמה שחוסם אחרים דוקא הופך להיות הכוח המניע של מי שפועל נכון. רוברט קיוסאקי, שכתב את הספר “אבא עני אבא עשיר”, נתן לספר כותרת משנית גאונית: “שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם – והורים אחרים לא!”. הכל מתחיל בזה שיש דברים שאתם לא למדתם ואחרים כן למדו. ובגלל שהם למדו אותם יש להם יתרון תחרותי עליכם. וככל שעובר הזמן היתרון שלהם הולך ומתעצם, והם ממשיכים לפתוח פערים, וככל שהם מתקדמים נפתחות להם אפשרויות חדשות. לכן חשיבה אפקטיבית היא כלי כל כך חשוב! כי במקום לבזבז זמן חשוב ויקר על השאלה “למה אין לי?” חשיבה אפקטיבית נותנת את הכלים שיאפשרו להסביר לאחרים “הנה יש לי!”. בואו נגיד את זה ישר ולעניין: הורים עשירים מלמדים את הילדים שלהם איך לעשות כסף. הורים עם כוח פסיכולוגי חזק מלמדים את הילדים שלהם איך לממש את המטרות שלהם בחיים. יש כלים פסיכולוגים שמאפשרים להרחיב את הגבולות האישיים. כמו ריקוד, יש טכניקה שמי שלומד אותה לומד לרקוד. יש טכניקה לחשיבה שמובילה להישגים בכל אחת מהרמות בחיים: בקריירה, בזוגיות, בבריאות, בתקשורת בינאישית. 

המטרה של הקורס היא לתת את הכלים שהורים עם כוח נפשי חזק מלמדים את הילדים שלהם מאפס, וכאן נכנסת לתמונה חשיבה אפקטיבית, החדשנות היא שבמקום להתעמק ולחפור במחסומים הנפשיים שלנו, חשיבה אפקטיבית שמה דגש על דבר אחר שקודם למחסומים. תחשבו על זה כמו על בניין שנבנה בלי שבחנו קודם את היציבות של הקרקע. אם בנו אותו על קרקע לא מתאימה כל הזמן יהיו עוד ועוד נזקים, נזקים שבנייה נכונה היתה מונעת מראש. במציאות, אנשים עם כוח נפשי חזק לא נכנסים מראש למלכודות שאחרים נכנסים, הם יודעים להתמודד עם אתגרים שעוצרים אחרים. כמו מבנה של בניין גם אנחנו חייבים יסודות מוצקים כדי שנהיה חזקים, כדי שלא נבזבז אנרגיה על הדברים הלא נכונים. לכן לפני שאנחנו מדברים על הפסיכולוגיה של המחסומים שלנו בואו נדבר על מה שקודם לפסיכולוגיה.

אז מה קודם לפסיכולוגיה?  בואו נתחיל עם רמז:) כולנו מכירים את הפסל המפורסם של רודן שנקרא האדם החושב. בפסל רואים אדם רציני ששקוע במחשבות עמוקות, ונראה שהוא ממש נמצא במאבק פנימי בין המחשבות השונות כי הוא רוצה להבין משהו חשוב. איך זה קשור אלינו? במילה אחת: בהכל! מחקרים מדעיים מראים שכל אחד מאיתנו חושב כל יום בין 50 ל70 אלף מחשבות. כבר פרויד לימד אותנו שאפילו חלומות הם דרך חשיבה. אבל אף אחד אפילו לא דמיין שאנחנו למעשה כל הזמן חושבים. אנחנו חושבים כל יום פי שניים עד שלושה יותר ממה שאנחנו נושמים כל יום. הנפח העצום הזה של מחשבות שרץ לנו בראש כל יום הוא מה שעוצר ומעכב אותנו מלפעול לפני הרצון שלנו. אמרנו שהמטרה שלנו היא לצמצם את הפער בין הרצונות שלנו לבין העשייה. מה שמונע מאיתנו לצמצם את הפער הוא המספר העצום הזה של מחשבות. מה שקודם לפסיכולוגיה הוא המספר העצום הזה של מחשבות. הפסיכולוגיה שלנו בנויה על ההצלחה או הכישלון להתמודד עם אינסוף המחשבות האלה. חשיבה אפקטיבית נותנת את הכלים להתמודד עם המחשבות האלה, עוד לפני שהפסיכולוגיה נכנסת לתמונה. עוד לפני שאנחנו מתחילים לדבר על מחסומים פסיכולוגיים חשיבה אפקטיבית אומרת בואו נדבר על איך המערבולת העצומה הזו של מחשבות משתלטות עלינו ומונעת מאיתנו לחשוב באופן ברור וחד, ואיך אנחנו משתלטים על המערבולת הזו כדי לחשוב ברור וחד.

בואו נחשוב על זה ככה: יש לכם מטרה שאתם רוצים להשיג, לדוגמה אתם רוצים להגיש מועמדות לתפקיד ניהולי ,עוד לפני שיצאתם אל הדרך להשגת המטרה מתחילות לצוץ אינספור מחשבות כמו:
1. האם אני אצליח?
2. אם לא אצליח מה יגידו עלי?
3. אין טעם להגיש מועמדות, הבוס לא מעריך אותי, הוא לא באמת יודע כמה אני טוב.
4. אולי זה בכלל לא הזמן המתאים להציג מועמדות?
5. אולי זה בכלל לא מה שאני רוצה לעשות?
6. אוקי, אבל אם אני אקבל את התפקיד מתי אני אספיק לעשות דברים אחרים?

אותו הדבר בזוגיות, בבריאות ובתקשורת בינאישית. אנחנו חושבים בלי סוף, וכל חשיבה מעלה בנו רגש, וכל רגש טוען אותנו בעוד ועוד מחשבות ובעוד ועוד רגשות. התוצאה היא שאנחנו נלכדים בסוף בתוך סחרור של מחשבות ורגשות שמובילים לספק עצמי ולהחלשה שיטתית של האמונה והביטחון העצמי. חשיבה אפקטיבית נותנת את הכלים שמונעים כניסה לתוך הסחרחורת הזו מההתחלה וכלים שנותנים אפשרות יציאה מתוכה למקרה שכבר נלכדנו. הצורך שלנו הוא לדעת להתמודד עם אינספור המחשבות והסחות הדעת האלה. אבל זה רק חצי ממה שחשיבה אפקטיבית נותנת. כי מה שחשוב עוד יותר מהשאלה “איך לא ליפול לתוך הסחרחורת של המחשבות” זו השאלה “איך למנף את המנגנון הזה לטובתנו?”.

למה הכוונה במינוף המנגנון? מי שימשיך איתי בקורס יגלה גם את הכלים שמאפשרים לבצע את ההיפוך הזה. אבל אני לא אשאיר אתכם עם ידיים ריקות. בואו נסתכל על זה כך: לפני שאנחנו מתחילים לעשות ספורט, להרים משקולות, או לרוץ, הגוף שלנו כבד ונוקשה; הגוף גורם לנו להיות איטיים ובנוסף אנחנו סובלים פעמים רבות מכאבים בעצמות ומשרירים תפוסים. אבל מהרגע שאנחנו מתחילים להתאמן, הגוף עצמו משתנה, הוא נהיה אתלטי, חזק ומהיר, ופתאום הוא טוען אותנו באנרגיה וגורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אנחנו נשארים עם הגוף אבל הגוף פועל לטובתנו. כך אותו הדבר עם המחשבות. גם מי שחושב באופן אפקטיבי עדיין ימשיך לחשוב לפחות חמישים אלף מחשבות ביום, אבל אלו יהיו מחשבות של יוזמה, של עשייה, אלה יהיו מחשבות שטוענות אותנו בביטחון עצמי, ובתחושה של מסוגלות. אנחנו לא יכולים להפסיק לחשוב, השאלה היא האם אנחנו לוקחים את השליטה על ההגה ומכוונים אל המטרה באמצעות הכלים של חשיבה אפקטיבית, או שאנחנו נכנעים לסחרחורת מאבדים כיוון ומפסיקים להאמין בעצמנו? כולנו יודעים באיזה מן האפשרויות בחרו אנשים עם כוח נפשי חזק!

כאן אנחנו רואים מדוע לדבר רק על חשיבה חיובית או רק להיטען עם מוטבציה זה לא מספיק. אנחנו צריכים להכיר את הכלים שאיתם נארגן את המחשבות שלנו כדי שהן יהיו ממוקדות. אנחנו בהחלט רוצים מוטיבציה, אני בהחלט בעד מוטיבציה אבל מוטיבציה שלא נותנת כלים להתמודד עם חמישים אלף מחשבות יומיות, ועם ההשפעות של אנשים אחרים עלינו, שולחת אותנו לשדה הקרב בלי התחמושת המתאימה ובלי מיגון. חשיבה חיובית שאומרת לנו להאמין שהדברים יסתדרו על הצד הכי נכון, בלי לתת לנו את הכלים להתמודד עם מכשולים בדרך, כלים להתמודד עם הרצונות של אנשים אחרים, עם מאבקי כוח ותחרותיות, חשיבה כזו שולחת אותנו להשיג את המטרות שלנו כמו ששולחים קבוצת מטיילים לטרק בלי מפה. אנחנו צריכים לחשוב חיובי, ואנחנו רוצים להיות טעונים במוטיבציה, אבל לפני הכל אנחנו חייבים חשיבה אפקטיבית.

אני רואה מוטיבציה שפועלת עם חשיבה אפקטיבית בצורה הזו: דמיינו שאתם רוצים לפתוח עסק, ולאורך תקופה של כמה חודשים עשיתם את כל עבודת המחקר, למדתם את כל מה שצריך, יצרתם את כל הקשרים כדי להפעיל את העסק, ומצאתם את המודל הכלכלי הנכון, אבל אין לכם את הכסף כדי להקים את העסק. אבל בואו נשים לב, עכשיו כשיש לכם את כל הידע, זו ההזדמנות שלכם להיטען במוטיבציה וחשיבה חיובית כדי להשיג את המשקיע שלכם. בלי תוכנית עבודה אף אחד לא ייתייחס אליכם ברצינות.

כדי להצליח צריך את התחמושת הנכונה, וצריך לדעת איך להשתמש בה, ואז המוטיבציה תעזור. חשיבה אפקטיבית היא התחמושת. בלי היכולת לנהל את המחשבות הן מנהלות אותנו. כמות האנרגיה הנפשית שאנחנו מבזבזים בניהול לא נכון של המחשבות משאיר אותנו מרוקנים. בזמן שניהול נכון מוביל אותנו לעשייה אנרגטית. היתרון של חשיבה אפקטיביתהוא  שהיא מחלצת אותנו מהמלכודת של עייפות נפשית. כולנו מכירים את זה, עייפות נפשית מובילה לאי עשייה, וכשאנחנו לא עושים כלום אנחנו עוד יותר עייפים. הצד השני של המטבע הוא שכשאנחנו עושים דברים משמעותיים אנחנו מתמלאים באנרגיה, אנרגיה שטוענת אותנו ברצון להמשיך ולפעול. כאן צריך תמיד לזכור את סיפורי הגבורה של אנשים במלחמות או באסונות, שלמרות כל הסיכויים הם שרדו. צריך אפילו לזכור את מייקל ג’ורדן שמזכיר לנו “שעד שהמשחק לא נגמר המשחק לא נגמר, רק השעון קובע אם המשחק נגמר”. הוא מספר שבתחילת הדרך שלו כאשר במשחק גרוע כל חברי הקבוצה היו נשברים עוד לפני סוף המשחק, הוא המשיך להילחם עד לרגע האחרון, וזה מה שהוביל את הקבוצה לנצחונות. זה לא מספר שעות השינה, וזו לא התזונה, זו היכולת שלכם לנהל את חמישים אלף המחשבות שלכם. זו היכולת שלכם לא להיות מושפעים מאנרגיה שלילית, ולדעת לייצר אנרגיה של יוזמה. תזכרו המשחק לא נגמר עד שהוא לא נגמר. נשמע כבד? האמת היא שיישום של חשיבה אפקטיבית הרבה יותר קל ממה שזה נשמע..:) אלה כללים שאתם צריכים לפעול לפיהם, כללים שמשנים הכל. אנשים כמו מייקל ג’ורדן פעלו מתוך כללים שאפשרו להם להצליח, מתוך כללים שהעלו את סיכויי ההצלחה בצורה דרמטית. הדבר היחיד שצריך לעשות הוא ללמוד את הכללים ולתרגל אותם.

ועכשיו, לפני שנגיע לתרגיל עולה השאלה: האם חשיבה אפקטיבית באמת עובדת? ובואו נשים לב, זה מה שאנחנו עושים תמיד: אנחנו שואלים שאלות! מעלים ספקות! עוצרים את עצמנו! מפקפקים באחרים! לפעמים אנחנו גם משווים את עצמנו לאחרים ואז מקבלים רגלים קרות כי לא נראה לנו שאנחנו באמת מסוגלים.. בנוסף לכך.. אנחנו אומרים שאנשים לא יכולים להשתנות, או שאנחנו אומרים שאנחנו לא יכולים להשתנות. ואז אנחנו מתחילים למנות את הסיבות למה אי אפשר להשתנות, או למה זה ממש לא הזמן הנכון להתחיל את השינוי.. והאם אני בכלל רוצה לעשות את השינוי או שזו סתם מחשבה שאני פתאום חושב עליה…. אז קודם כל חשיבה אפקטיבית נותנת כלים להתמודד עם כל אחת מהמחשבות האלו, וגם עם הרגשות שהמחשבות האלו מעלות בנו. אבל מעבר לזה: בואו נראה האם זה אמיתי? האם באמת יכולה להיות טכניקה שסוגרת את הפער בין מי שאני עכשיו לבין מי שאני רוצה להיות? האם באמת אפשר לחיות את החיים באופן מלא יותר? חי יותר? נכון יותר?

בואו ניקח את האתגר ונענה על השאלה: לפני מאתיים שנה כל מה שהיינו צריכים כדי להשיג עבודה טובה היה לדעת לקרוא ולכתוב. היום לדעת לקרוא ולכתוב זה בייסיק, אתם לא תעזו לכתוב “ידיעת קרוא וכתוב” בקורות החיים שלכם. לפני עשרים וחמש שנה מי שידע להדליק מחשב ולהשתמש באינטרנט היה נחשב גאון, היום זה כל כך בייסיק שלא מדברים על זה בכלל כעל יכולת. כשאתם שומעים על מישהו שלא יודע לשלוח מייל או כשמבקשים ממכם להסביר איך וואטסאפ פועל, זה כאילו העולם לרגע עצר. עד לפני מאה וחמישים שנה היכולת לצייר נחשבה תכונה מולדת. הכוונה בתכונה מולדת היא שאו שיש לך את זה או שאין לך את זה. היום אנחנו יכולים ללכת לקורס ציור שנידע בסופו לצייר. כך גם עם ריקוד או משחק או תכנות, מה שפעם נחשב לכישרון מולד היום ניתן ללימוד. הדבר היחיד שעוצר אדם מללמוד לרקוד או לצייר או ללמוד להתאגרף או ללמוד פילוסופיה או מתמטיקה אלה החמישים אלף מחשבות היומיות שלו. המחשבה “שמה הטעם ללמוד ציור הרי אני לא אהיה לאונרדו דה וינצ’י” או המחשבה “בשביל מה ללמוד שירה, הרי אני לעולם לא אהיה ביונסה או שלמה ארצי” אלו הן בדיוק המחשבות שחוסמות אותנו.

עכשיו, יש סיבה טובה שהמחשבות האלה עוצרות אותנו. בעבר באמת האמינו שכך הם אנשים, בעבר באמת האמינו שאם בגיל עשר אתם לא יודעים לצייר או לנגן אז אל תתעסקו בזה כי זה פשוט בזבוז זמן. הטעות הזו גורמת עד היום לצרות ולסבל מיותר. יש כישורים שכל אחד יכול ללמוד. פעם באמת האמינו שלא כל אחד יכול ללמוד לקרוא ולכתוב. אבל היום אנחנו יודעים שקריאה וכתיבה זו טכניקה, זה סט של כללים שברגע שאתם לומדים אותו אתם פשוט עושים את הזה. מעבר לכך, אף אחד לא חושב שאין טעם ללמוד לקרוא ולכתוב “כי ממילא אני לא אהיה סופר או קריין חדשות”. אף אחד לא אומר שאין טעם להוציא רישיון נהיגה “כי אני ממילא לא אהיה נהג מרוצים”. אף אחד גם לא אומר “אני לא אלמד לגלוש באינטנרט כי אני ממילא לא יודע לבנות אתרי אינטרנט”.

אנחנו חיים היום בתקופה מדהימה, מה שמדהים הוא שמה שפעם היה שייך רק למעטים היום כל אחד יכול לזכות להשיג. כל אחד יכול ללמוד לתכנת, כל אחד יכול להיכנס לכושר, כל אחד יכול להיכנס לזוגיות מאושרת, כל אחד יכול לבנות מערכת יחסים טובה עם הילדים שלו או החברים שלו. יש כלים לעשות את הדברים האלה. אבל העניין הוא שכדי להשיג את מה שאנחנו רוצים יש תנאי: אנחנו חייבים לחשוב באופן אפקטיבי. אנחנו חייבים לחשוב נכון כדי להשיג את המטרות שלנו. בואו נשאר עם המחשבה הזו עוד רגע אחד. ילד שנמצא בהופעה של קוסם, כשהוא רואה את הקוסם מוציא שפן מהכובע הוא חושב שבאמת היה כאן קסם. אבל קסם זה טריק שניתן ללמוד. מי שאין לא חשיבה אפקטיבית רואה אדם אחר שיודע לנהל את עצמו באופן שמוערר קנאה, והוא חושב שיש לו כישורים מולדים, הוא חושב כמו מה שחשבו לפני מאתיים שנה על קרוא וכתוב, או שיש לך את זה או שאין לך את זה. הרעיון הוא שניתן ללמוד בקורס לקוסמים איך להוציא שפן מהכובע, וניתן ללמוד איך לנהל את המחשבות שלנו בקורס לחשיבה אפקטיבית.

 

הדוגמה שאני הולך להציג תמחיש מה מיוחד בחשיבה אפקטיבית. אבל לפני שאני מציג אותה כמה מילים עלי לאלה מכם שלא מכירים אותי.

נעים מאוד שמי ניר ליכטנשטיין:) אני דוקטורנט לפילוסופיה קיומית וכבר עשרים שנה אני חוקר התפתחות תהליכי צמיחה נפשית. נקודת ההתחלה שלי היתה פילוסופיה, ועם הזמן נוספו לארגז הכלים שלי פסיכולוגיה, משחק ושירה, אימפרוביזציה ואפילו אגרוף. מעבר לעבודת המחקר שלי יש לי קליניקה כבר שבע שנים שבה אני מנהל פגישות אישיות לבניית היכולת להשגת מטרות תוך שימוש בכלים שתמצאו בקורס. מגיל צעיר גיליתי שהחיים המודרניים מאפשרים לנו להיות אותנטיים, אבל לדעת מי אני רוצה להיות זה לא מספיק, כי צריך גם כלים התנהגותיים ופסיכולוגים שנוכל ליישם ולממש בעזרתם את המטרות שלנו. לכן אני אף פעם לא מוותר על העולם הביצועי, כי רק בו הדברים באמת מתממשים, אבל אני גם לא מוותר על עולם התיאוריה, כי בזכותו אנחנו מפתחים את הטכניקה והכלים לממש את הרצונות שלנו. השילוב שבין העולם התיאורטי לעולם הביצועי הוביל אותי לפתח את הקורס של חשיבה אפקטיבית. כי רק כשאנחנו עושים דברים אנחנו חיים. להיות אותנטי זה לא רק לחשוב על מי אני רוצה להיות, וזה גם לא להגיד מה אני הייתי עושה אם הייתי בנעליים של אחרים. להיות אותנטי זה להיות בנעליים שלנו, זה לדעת לנהל את המתח הנפשי שקיים בנו כאשר אנחנו עושים את מה שאנחנו רוצים לעשות. המשימה שלי היא לתת את הכלים שיאפשרו לכם להשיג את המטרות שלכם, כדי שתוכלו לחיות את החיים שאתם רוצים. אני בטוח שרבים מהצופים הם כבר אנשים מצליחים מאוד, ושלרבים מכם כבר יש כלים טובים שהם פיתחו לבד. מה שמחבר אותנו ביחד הוא הרצון שלנו להשיג עוד.. לשפר את עצמנו.. לפתח את היכולות האישיות, ולממש את עצמנו ככל הניתן.

בואו נמשיך עם התרגיל: הספורטאית המפורסמת נדיה קומנצ’י נשאלה באחד הראיונות איתה איך היא התאמנה לפני תחרויות גדולות. היא ענתה תשובה מפתיעה. היא אמרה שכל לילה לפני השינה היא דמיינה את עצמה מבצעת את התרגיל שאותו היא תציג בתחרות. והיא היתה חוזרת ומדמיינת את התרגיל הזה פעמים רבות. במחשבה ראשונה אנחנו אומרים “טוב, זה תרגיל מורכב וארוך והיא חייבת לשנן את כל מה היא צריכה לעשות”. אבל זה רק חצי מהאמת, ולמען האמת.. החצי הפחות חושב. אחד הדברים שעוצרים אותנו בחיים הוא הפחד מלעשות דברים. רק המחשבה מלעשות מפחידה אותנו. המוח שלנו עצמו חש את אותם הגירויים ממחשבה מפחידה וממעשה מפחיד, כלומר מחשבה בלי מעשה מעוררת בנו את אותם פחדים שמעורר המעשה האמיתי. אנחנו ממש חשים את אותו הפחד, פחד שמשפיע על התפקוד הגופני והיכולות המנטליות שלנו. אנחנו יודעים שכאשר אנחנו מפחדים אנחנו מתפקדים לא טוב, ושהיכולת שלנו לקבל החלטות או לפעול לפי תוכנית מוכנה מראש נחלשת כמעט לגמרי. עכשיו, בדרך כלל בדמיון מודרך מבקשים מאיתנו לדמיין את ההצלחה שלנו, למשל לדמיין שזכינו במקום ראשון בגודו, אבל אם נדיה קומנצ’י היתה מדמיינת את ההצלחה שלה היא לא היתה זוכה. כי היא היתה מבזבזת את הזמן היקר שלה לפני התחרות על הדבר הלא נכון. הסיבה לכך היא שכשאני מדמיין את עצמי מצליח אני לא עובד על כל אחד מהפחדים שעולים בי מהעשייה עצמה. למשל, אני בטוח שעובר נדיה קומנצ’י היה חשש ליפול מהקורה בסוף הסלטה, או חשש פתאום להסתכל על הקהל ולאבד שיווי משקל, או חשש שבדיוק יתפס לה שריר, או שהיא תשכח את התרגיל או שהיא תקבל ציון נמוך והמאמן יכעס, או שהיא תצליח בתרגיל אחד אבל אז היא תכשל בשני.. וכך עוד ועוד חששות. כי כך המוח שלנו פועל, הוא לא מפסיק לחשוב, לכן אנחנו חייבים לקחת שליטה על 50 האלף מחשבות האלה כדי שבמקום לטבוע בהן אנחנו נגלוש אליהן.

אמרנו שהמטרה שלנו היא לצמצם את הפער בין הרצון לבין המעשה. התרגיל שלכם הוא לדמיין כל יום לפחות עשר דקות אתכם עושים את מה שאתם רוצים לעשות. אבל לדמיין את זה ברמה מיקרוסקופית, לעבור פרט פרט, לחשוב על כל מה שאתם צריכים לעשות מא ועד ת, ולדמיין את כל מה שאתם הולכים לעבור ברמה הפסיכולוגית מא ועד ת. לא לחתוך ולא לעגל. לדמיין את זה כמו שחברה בונה מטוס, כל החלקים חייבים להיות במקום, הכל חייב להיות מתוקתק, אי אפשר לרמות או להחליק. ככל שתתמידו בתרגול, יעלו עוד ועוד חששות ודאגות, המטרה שלכם היא לראות את עצמכם עושים את מה שאתם רוצים ביחד עם החששות. אני מדגיש, אל תתמקדו בהצלחה, ואל תתפתו להכנס לחלק הפנטזיונרי של המטרה שלכם, כגון עושר או פופולריות. כשגולשים לפנטזיה שמחניפה לנו, מאבדים מיקוד. תשארו רק עם הראש בביצוע היבש.

עכשיו, צריך לזכור, לנדיה קומנצ’י היה מאמן והיתה לה שגרת אימונים וסביבה תומכת. כלומר, תרגילי הדמיון שהיא עשתה היו רק חלק אחד ממכלול ובזכות המכלול היא הגיעה להשגים שלה. כל אחד מהחלקים של השלם מקדם, אבל כשיש שיטה אז כל החלקים הופכים להיות למשהו גדול ומרשים יותר. זה מה שאני מציע לכם בקורס –  שיטה מלאה ותרגילים מחזקים שביחד מאפשרים לבצע את השינוי. אורך הקורס הוא שלוש שעות ועשרים דקות שבהם אנחנו נלמד ונעבוד על הכלים הבאים:
1. דרכים לשיפור התקשורת עם אחרים.
2. על כתיבה מחודשת של העבר שלכם בהתאם לרצון והשאיפות שלכם.
3. נדבר על כלים לנטרל השפעות שליליות על החיים שלכם.
4. על איך להשיג מוטיבציה לשיפור עצמי עמוק שישאר אתכם לטווח הארוך.
5. על שבירת הרגלי חשיבה שתוקעים את ההתקדמות שלכם.
6. נדבר על שחרור מספקות עצמיים ובניית בטחון ומסוגלות.
7. על בניית הרגלי חשיבה שמשיגים את המטרות שלכם.
8. ונעבור על כלים לקבלת החלטות.

הקורס בנוי באופן שיטתי ומי שיבחר לרכוש את הקורס וישתמש בשיטה ככלי עבודה להשגת מטרות יתקדם בכל תחום שהוא יבחר, כי התקדמות היא עניין של טכניקה. אנחנו בונים בניינים עם טכניקה, אנחנו משחקים כדור סל עם טכניקה, אנחנו משיגים מטרות עם טכניקה.

ועכשיו כמה מילים אחרונות לפני שנסיים: כולנו נמצאים עכשיו באותה הסירה, מגפת הקורונה שינתה את כל כללי המשחק, היא הוסיפה קשיים רבים מאוד לרבים מאיתנו. המון התמודדויות חדשות שעד לקורונה לא היו קיימות בכלל. אנחנו חייבים להיות חזקים כדי להסתגל למציאות החדשה ואנחנו חייבים לבוא חמושים לתקופה הזו בכלים הכי נכונים. כי בתקופות קשות התחרויות על המשאבים עולה, ושינויים קטנים בצורת המחשבה פותחים שינויים גדולים בחיים. פחד קטן יכול לעצור עשייה, השתחררות מהפחד מייצרת עשייה והיא מעלה את הביטחון והערך העצמי, והכי חשוב את המסוגלות. בתקופה שלנו אסור לנו לתת לדברים קטנים או גדולים לעצור את העשייה והיוזמה האישית שלנו. אנחנו חייבים לחשוב באופן אפקטיבי כדי לשמור על מצב הרוח שלנו, על הבריאות שלנו, על המשפחה והעסק שלנו, על החברויות שלנו, על כל מה שחשוב לנו. אני מפציר בכם תהיו חזקים, ותציידו את עצמכם עם התחמושת הנכונה והמיגון הנכון.

אני מזמין אתכם לבחור להשקיע בכם, כפי שאתם משקיעים באדם שאתם הכי אוהבים בעולם, אני בטוח שתרוויחו מכך המון.

תודה שהקשבתם.